החוויה הדתית – גירסת השוקולד

 

בהמשך לתהיות שהועלו כאן בפוסט הקודם, שבה ועולה השאלה "מה רוצים האלים" לנוכח התגלותם בחודשים האחרונים גם כשוקולדים. החברה שמייצרת אלים הינדים משוקולד מעתיקה את דמויותיהם החצובות על קירות המקדשים או המצוירות במיניאטורות ויוצקת אותם בלבן מריר או חלב בדמותם ובצלמם.
האם מותר לאכול אלים? לפי הצהרות היצרנית אין זו אלא חלק מחוויה דתית, מעין מנחה לאלים או במילה אחת: פולחן.
 

גנשה בשוקולד לבן

כיצד משמשת אכילת אלים משוקולד כפולחן? בקרב האנשים שבמחיצתם אני סועדת הכי הרבה בהודו קיימת האמונה כי האוכל על הצלחת הוא הופעה של אלת השפע והחומר, לקשמי. ומכיוון שלקשמי מעניקה לנו מעצמה על הצלחת לא ייתכן ולו מטעמי נימוס שנסרב לה ונשאיר בצלחת אפילו גרגר אורז אחד.
ראיתם כבר הודים מנקים את הצלחת עד הגרגר האחרון?

 

הבודהה בשוקולד מריר מגיע להארה מתחת לעץ הבודהי

גרגר אורז אחד מופיע גם על הכף של אנהפורנה, אותה התגלמות של האלה לקשמי שאחראית באופן מיוחד על האוכל בבית. גרגר האורז הזה, אמנם אחד ויחיד, אבל מבטיח שפע של אוכל וארוחות מוצלחות במיוחד. 
 

אנהפורנה וכף האורז

האלים דואגים שנאכל. כל ביקור של בני האדם אצלם מלווה בכיבוד קל. כבכל ביקור בבית הודי, סירוב לכיבוד הזה מתפרש כעלבון. אבל אכילה שלו – היא מעין התאחדות עם האל. כשאתה אוכל את כדור הלאדו המוגש לך על ידי הברהמינים במקדש, מספיק אפילו ביס אחד כדי שמשהו מן האלוהות יתרחב אצלך בגוף.

כיבוד קל מהאלים. לאדו ענק

ומכיוון שהלאדו טעון באלוהות, נהוג לקחת ביס אחד, קטנטן, ואילו את השאר לעטוף ולהביא הביתה. שכמה שיותר בני משפחה, שכנים וחברים יזכו גם הם לנגוס באל.

 

ולמי שמעוניין בעוד: הנה גם תנוחות יוגיות ומרבית הצ'אקרות בשוקולד
 

8 Responses to “החוויה הדתית – גירסת השוקולד”


  1. 1 מתוודעת להודו 26/04/2007 ב- 08:35

    שלום מיה,

    תודה על הפוסטים המעניינים שלך.
    אני מתרגמת כרגע ספר על הודו, ומצאתי באתר שלך כמה תשובות לשאלות שהתעוררו אצלי.

    יש לי שאלה:
    למה כוונתם כשהם אומרים GOD?

    למשל, איך היית מתרגמת:
    THAT IS THE WILL OF GOD
    או
    THANK GOD

  2. 2 מיה 26/04/2007 ב- 10:22

    באיזה טקסט מדובר? בן ימינו? שנכתב באנגלית או בשפה הודית וזה לו תרגום מיד שניה ושלישית כבר? יש לזכור שההודים חיו במחיצת הבריטים מספיק זמן כדי שהביטויים האנגליים יחלחלו לשפה. ברמה תרגומית בלבד, המשמעות שלהם היא כפי שאנחנו מבינים אותה.
    בהחלט אפשר להניח שהם אומרים בספרך "תודה לאל", או "זהו רצונו של האל".

    למה הם מתכוונים כשהם אומרים את זה? או, זו כבר שאלה של דימיון דתי ותרבותי. מהמעט פוסטים פה שדנו בזה אפשר כבר להבין שמה שאנחנו מחשיבים כאלוהים שונה מאוד ממה שההינדים מחשיבים כאלוהים.
    אם תרצי תשובה ספציפית יותר לשאלה הזאת – תפרטי קצת יותר לגבי ההקשר של הביטוי.

  3. 3 עידו 26/04/2007 ב- 11:54

    קודם כל – נהניתי.

    אבל – לאכול אל משוקולד ולהגיע לאיחוד איתו? הם באמת מאמינים בזה? או שזו רק דרך לפרסם את השוקולדים האלה?
    הרי יש כל כך הרבה דברים בדרך לאיחוד עם האל חוץ מהאקט של אכילה.
    מה שהם מציעים פה זה הארה אינסטנט
    אבל לא פלא – זו חברה אמריקאית, התהליכים העמוקים שעוברים אצל ההודים כנראה בחיים לא היהיו מובנים להם.

  4. 4 עידו 26/04/2007 ב- 11:55

    היוהיו = יהיו, כמובן

  5. 5 דנה 26/04/2007 ב- 12:10

    זה בתהליכים העמוקים של שוקולדים ואכילה

  6. 6 סיון 26/04/2007 ב- 15:05

    האמריקאים לא מבינים שום דבר בשוקולד, השוקולד שלהם מתוק מידי ולא ממש "שוקולדי".
    הם גם לא מבינים בתהליכים העמוקים של אכילה אחרת הם לא היו נראים ככה

  7. 7 דנה 26/04/2007 ב- 16:05

    נתתי להם יותר מדי קרדיט..
    מה שהדהים אותי זה שאצל ההודים מספיק לאכול ביס אחד קטן כדי להתחבר לאלוהים. אצל האמריקאים, אולי בגלל שהם איבדו את אלוהים, או לפחות את המגע הישיר והפשוט איתו, לא מפסיקים לחפש אותו דרך אכילה כפייתית.

  8. 8 מתוודעת להודו 26/04/2007 ב- 17:42

    נכתב על ידי הודית בהודו, והסיפור הוא על משפחה הינדית שגרה בדלהי.

    הביטויים האלה חוזרים פעמים רבות, כמו בכל טקסט אנגלי.

    בנוסף להם יש כמובן המון התייחסויות לאלים שונים.

    חשבתי שיהיה מתאים יותר לתרגם את הביטויים האלה כ"תודה לאלים", למשל.
    בעקבות התשובה שלך חזרתי בי קצת. כמו שאמרת, זו רק צורת ביטוי, ואפשר להשאיר זאת כפשוטו, "תודה לאל," זה רצון האל", וכו'.

    תודה לך.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




מיה טבת דיין

חוקרת מחשבה ותרבות בהודו, מלמדת באוניברסיטת תל אביב, סופרת.

הזן את כתובת הדוא"ל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות בדוא"ל.

הספר שלי

2011, כנרת, זמורה-ביתן

קאסטות

גלגולי חיים


%d בלוגרים אהבו את זה: