הודו של הכלבים

 

חברת פדיגרי מציעה את המזון שלה לכלבים מכל התרבויות והדתות וכך זה נראה:

"הכלב היהודי", או בשמו :HASIDIC HOUND

 

"כלב הגרוב", GROOVE DOG

 

הכלב ההודי, CURRY CANIN

הפרסומת האחרונה, זו עם הכלב ההודי, הזכירה לי את האמביוולנטיות ההודית ביחס לכלבים. מצד אחד, בדיוק אתמול פורסם כי בבומביי בלבד יש כחצי מיליון כלבים משוטטים. מישהו חושב להקים להם מכלאה מחוץ לעיר ולדחוס אותם שם בשטח פצפון יחסית למספרם. ובכלל היחס של מרבית ההודים לכלבים הוא די מחפיר וספורים הם הבתים שבהם מגדלים ממש כלב. אבל מצד שני, המסורת מחשיבה את ארבע הוודות ככלבים. הרעיון הזה שב ועולה באמנות, כשהאלים מוקפים בכלבים, או במלים אחרות, הוודות מקיפות אותם.

 

טרימורטי – שלושת האלים, ארבעת הוודות ככלבים וגם שור אחד

הרעיון הזה התקבע עד כדי כך בדימיון הדתי שמלכים ויוגים היו מאמצים כלבים לא רק כסמל סטטוס אלא בעיקר כסמל לעליונות דתית ולאיזו קירבה על-אנושית לוודות:

 

שני אצילים וכלב במרפסת. ציור סיקי מצפון הודו, 1878, צייר:  Bhai Chamda Singh

 

שרי סוואמיג'י ושני כלביו. או שמא שתיים מהוודות?

 

קדוש וכלב

בסופו של דבר יש את הסיפור האופנישדי הנפלא על חבורת כלבים מזי רעב שנטפלו לאיזה ברהמין בדרכו למקדש. "אנחנו רעבים. התתפלל בשבילנו?" הם שאלו אותו. אבל הוא אמר להם, תבואו מחר. למרות זאת, משהו בכלבים הללו עורר את סקרנותו (אולי הוא שם לב שהוודות מדברות מגרונם?) ולפיכך הוא החליט להסתתר מאחורי שיח ולהתבונן בהם. מה שהוא ראה הפתיע אף אותו: חבורת הכלבים החלה לצעוד בשורה, כאשר כף רגל אחת של כל אחד מהם מונחת על כתפו של הכלב שלפניהם, ממש כפי שעושים הנזירים במקדש, ובפיותיהם דיקלמו מנטרות קדושות. לבסוף הכלב הראשי, המנהיג? הברהמין? העניק פרשנות למנטרה הזאת, שאינה נופלת מאף פרשנות אחרת שמופיעה באופנישדות. הלימוד שלו חשף בפני הברהמין את מה שהמסורת ההודית ידעה כל הזמן: הכלבים, ממש כמו המשוררים, האווזים והקדושים, יודעים להפעיל את העולם באמצעות הברות בלבד. יש להם ידע שנשגב אפילו מבני האדם. כדאי להקשיב להם.

ואגב האופנישד לא מספרת מה עלה בגורל הרעב של הכלבים, אבל יש להניח שהתפילה שלהם הייתה חזקה יותר מכל תפילה שהברהמין יכול היה לשאת.

 

הרשימה מוקדשת, כמובן, לאנג'ו.

 

כנראה יודעת יותר ממה שאנחנו מדמיינים. אנג'ו.

 

6 Responses to “הודו של הכלבים”


  1. 1 דודה עדי 15/06/2007 ב- 17:57

    מי זאת הכלבה המהממת הזאת?

  2. 2 יהודה 15/06/2007 ב- 19:32

    אבל… פוסט מהמם.

  3. 3 פנחש מוואי 15/06/2007 ב- 23:51

    תגידי,
    זה נכון שאברהם אבינו היה בעצם ברהם?
    שהם חיו באותה תקופה.
    שהוא היה איזה נווד עם שבט ומקנה שהסתובב במזה"ת והרחוק והטיף את מה שאמרו לו הכוכבים לכולם.
    ובעצם הביא על כולם את המונותיאזם? גם להינדו?

  4. 4 מיה 16/06/2007 ב- 12:15

    פנחש מאווי –
    אין לי מושג. גם אני שמעתי דברים כאלו, כמובן. מה שכן בטוח, זה שאף אחד לא הביא על הודו שום מונותאיזם. יש בהינדואיזם גם פלגים מונותאיסטים באופן מסוים (הואישנוויזם), אבל כמובן שההינדואיזם בכללו אינו מונותאיסטי. כך שלפחות זה ודאי אינו נכון…

  5. 6 om 16/06/2007 ב- 17:39

    אנג'ו, תספרי לנו מה את יודעת
    ואולי נראה אותך יותר פה?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




מיה טבת דיין

חוקרת מחשבה ותרבות בהודו, מלמדת באוניברסיטת תל אביב, סופרת.

הזן את כתובת הדוא"ל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות בדוא"ל.

הספר שלי

2011, כנרת, זמורה-ביתן

קאסטות

גלגולי חיים


%d בלוגרים אהבו את זה: