החיים הם בסך הכל מנטרה שצריך לפצח

בשירותי הצבאי בעיתון "במחנה" גורשתי פעם מהיחידה למשך שבועיים בגלל האות יו"ד.

בימים הישנים ההם עוד עבדנו על ניירות, וההגהות היו נעשות בעט ובשעות המאוחרות של הלילה. הצבא עבר בדיוק לחמישה ימי עבודה והעיתון ציין זאת בכתבת שער חגיגית. נותר רק להוריד לדפוס את השער, ועל השער היתה מילה אחת בלבד שנותר לערוך, להגיה ולאשר. חיכינו, אני והגרפיקאית, למילה הזאת כל הלילה: מהפיכה.

אבל בבוקר, כשאלדד יניב, שהיה אז העורך, גילה את היו"ד של מהפיכה הוא ערך תחקיר מהר, מצא את האשמה (אני), זימן אותי לחדרו ושם לאחר שעה ארוכה של צעקות שלח אותי לגלות של שבועיים בבסיס אחר.

 

הבסיס ההוא שכן אי שם ברמת אביב הירוקה. שני דונמים מוריקים של דשאים, מזרקה, ארבעה צריפים, קצת תזמורת צה"ל, אלוף משנה אחד, קצינה אחת וקצין אפסנאות שמיין ארגזים. בבוקר היו מברכים שם את רמשי הדשא לשלום. בצהריים אוכלים בבורגר ראנץ' של המרכז. עזרתי לקצינה למיין דפים ולאפסנאי למיין ארגזים. אחרי זה בין הקצין וביני נרקם רומן. וכשחזרתי לעיתון גיליתי שכל כך חסרתי להם עד שקיבלתי קידום. אלו היו השבועיים הטובים בחיי הצבאיים ובהדרגה התחלתי להבין את כוחה של האות יו"ד.

 

למה אני מספרת את כל זה?

בשבוע שעבר סיפרתי לתלמידיי על אלת השפה ההודית, ועל אמונה נרחבת שהתפתחה סביבה. לפי האמונה הזאת, העולם כולו הוא האלה. והאלה אינה אלא הברות, צלילים ומילים בהרכבים שונים ובמרקמים שונים: בצורה כזאת היא "עץ", בצורה אחרת "אהבה". לפי התפישה הזאת אין דבר בעולם שמהותו אינה מילה. לעתים, הדברים שסביבנו הנם מילים שהתמצקו והתקשחו והם נדמים חזקים מאוד וחומריים מאוד. ולעתים אלו מלים מופשטות. ההודים מציינים גם את ה "צליל שאינו נשמע" וסביבו מערכת עולמית שלמה של צלילים והברות ל"מחונני שמיעה" בלבד. כלומר, לרישים.

 

מכאן גם צמחו המנטרות – אסופות קסמיות של הברות שיש להן כוח פועל על העולם. ומה הן אסופות של הברות אם לא אחת הצורות של האלה? אנשים שמכירים את האלה באופן אינטימי, שיודעים לסדרת את ההברות, את הצלילים ואת האותיות בהרכבים "נכונים", יכולים ממש לברוא דברים בעולם בכוח השפה בלבד.

 

בימי הביניים אלו היו המשוררים ולעתים גם קוסמי האלכימיה, שידעו איך להמיס את העולם באמצעות מילים וצלילים.

 

ואילו עכשיו אלו הם ילדים ששותים "הורליקס" – אותו משקה אבקה מומסת בחלב שמשמש כלהיט דרום הודי מזה כמה עשרות שנים, ושהמודעות שלו פונות לילדי הורליקס החכמים בשאלה מתחומי אלת השפה:

 

עכשיו בואו נראה מי מכם קרוב לאלת השפה ורואה לתוך נבכי העולם המקודד הלשוני –

קחו לכם כמה ימים ונסו לענות על זה (יש להחליף כל אות באות אחרת, כמובן), ומי שנושר באמצע (אני לא הצלחתי) יגלה את התשובה בפוסט הבא…

 

 

ואגב, כאן על טעויות וכאן,כאן וכאן על האלה

22 Responses to “החיים הם בסך הכל מנטרה שצריך לפצח”


  1. 1 תימורה 25/11/2007 ב- 11:51

    ואפרופו מילים, אותיות והאות י', פתאום שמתי לב שבין ההודים ליהודים מפרידה רק אות י' אחת. לא יודעת אם יש לזה משמעות…

  2. 2 ירושלמי 25/11/2007 ב- 11:51

    בשיטוט קצר במרחבים הווירטואליים…
    אחלה רעיון.

  3. 3 כרמל 25/11/2007 ב- 13:06

    התורה בספר הזוהר, מתייחסים אליה כנקבה במטאפורה של אישה שעבורה נברא העולם והכל עשוי מאותיות…

  4. 4 אמונה 25/11/2007 ב- 13:12

    מיה,
    איך אפשר לדעת לחבר את האותיות כדי למצוא את עצמי יום אחד בלבו של אושר?

    איך לחולל את האושר כמו סערה שלא ניתן אלא להסחף עמה לשחקים?

  5. 5 מיה 25/11/2007 ב- 14:16

    ירושלמי – גם אני חיפשתי במרחבים הוירטואליים אבל היה לי קשה מאוד למצוא את התשובה.. ובכל אופן, זה לא באמת נחשב למגע אמיתי עם האלה, נכון?

    כרמל – מעניין! חוץ מהתורה, האם גם כל העולם מוסבר כעשוי ממילים ואותיות. או שיש מהויות אחרות? או שמא התורה היא העולם כולו?

    תימורה – תודה.

    ואמונה – הלוואי וידעתי..!

  6. 6 בועז כהן 25/11/2007 ב- 16:22

    הטעויות מולידות, פעמים רבות, את הריגושים וההפתעות

  7. 7 אביב 25/11/2007 ב- 20:58

    תענוג צרוף הוא לי לקרוא את הרשימות שלך מיה. כבר תקופה ארוכה שאני עוקב אחריהן. אבל אני חייב לציין שהן מקשות עלי את השהות בארץ, וכל פעם מחדש אני מרגיש את הגירוד הזה של לפני מסע חדש להודו.

  8. 8 אסף פדרמן 25/11/2007 ב- 22:47

    לקח לי שלוש שעות אבל בסוף זה בא. בחמש דקות.

  9. 9 מנסה 25/11/2007 ב- 22:57

    מה זה, אחי?

  10. 10 מצליחה 25/11/2007 ב- 23:49

    זה קל ממש,
    משחק אותיות,
    תוך דקה (-:

  11. 11 עמית 26/11/2007 ב- 02:09

    אבל מזמן לא פתרתי חידות כאלה. ציפיתי שיהיה יותר קשה – כלומר שהחלפת אות באות תהיה שרירותית. אבל יש שיטה בבלגן…

  12. 12 דוגמא נגדית 26/11/2007 ב- 10:20

    כת לבס גוטמי עכנישכו קכמכא…

    (ולמי שלא הבין – כן, יש כאן בהחלט סימטריה ציקלית…).

  13. 13 א 26/11/2007 ב- 12:59

    בספר "אודיסיאה בחלל 2001" של קלארק, מוצפן בשיטה הזו השם של…

  14. 14 עיזה 26/11/2007 ב- 14:22

    בעברית או בהודית כלשהי?

  15. 15 מודי 26/11/2007 ב- 15:43

    השפה אלא לאלת המתמטיקה
    (פחות מדקה, אבל זה באמת לא פייר)

  16. 16 א. א. 26/11/2007 ב- 20:23

    איך מודי,איך?

  17. 17 Michael Bergman 27/11/2007 ב- 10:58

    Trust the little words to guide you home

    Maya, I always read your notes with
    delight; if you get a moment, tell us
    some more about Aum as the universal sound

    🙂

  18. 18 אורן 27/11/2007 ב- 11:44

    הן קרובות משפחה.
    (לא דקה, אבל משהו כמו חמש. בשביל דקה צריך להפעיל גם ניחוש מוצלח).

    ואם יורשה לי להסכים עם כרמל וגם לעשות כאן קצת קידום מכירות אז כתבתי על זה משהו לא מזמן – בראשית, השאלה הראשונה והשאלה האחרונה:
    http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/

  19. 19 אורית 27/11/2007 ב- 16:03

    אורן, למה אתה מתכוון בקירבה של אלת השפה והמתמטיקה? זה נראה לי כמו שני מודלים שונים לגמרי של מציאות.
    אשמח לשמוע

  20. 20 אורן 27/11/2007 ב- 21:16

    ההקשר הפשוט ביותר הוא הוא שלשפה תכונות סטטיסטיות בולטות ובאמצעותן אפשר לפתור חידות כמו זו של מיה או לפצח צפנים מורכבים הרבה יותר. זה לא מקרי שאלן טיורינג היה זה שפיצח את האניגמה (ההצפנה הגרמנית במלחמת העולם השניה) וגם "המציא" את מדעי המחשב והגדיר מבחן פשוט לבינה מלאכותית – כאשר מחשבים (כלומר מכונות שפועלים על פי כללים מתמטיים פורמליים) משטות בבני אדם ומתקשרים כאילו הם בני אדם – כלומר שימוש בשפה (ע"ע מבחן טיורינג בויקיפדיה).

    אבל זה הסבר ארוך ומפולפל. בקשר לחידה – השימוש המתמטי הוא פשוט. [ספוילר למי שרוצה לחשוב לבד] תבדקי מהן האותיות השכיחות בטקסט של החידה והן אמורות להיות מתאימות לאותיות השכיחות באנגלית – כלומר אותיות ניקוד. אחר כך בודקים שכיחויות של מילים בנות שתי אותיות או של צמדי אותיות סמוכות וכן הלאה (החידה של מיה לא כל כך קשה ולכן בשלב די מוקדם אפשר לזנוח את המתודה הסטטיסטית ולעבור לניחוש מושכל).

  21. 21 אורית 27/11/2007 ב- 21:32

    אחלה. אני יוצאת לדרך…

    למרות שזאת לא החידה של מיה… זו החידה של הורליקס! (או של אלת השפה).

    תודה אורן


  1. 1 גָּלוּת רוּחָנִית טראקבאק על 26/11/2007 ב- 00:18

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




מיה טבת דיין

חוקרת מחשבה ותרבות בהודו, מלמדת באוניברסיטת תל אביב, סופרת.

הזן את כתובת הדוא"ל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות בדוא"ל.

הספר שלי

2011, כנרת, זמורה-ביתן

קאסטות

גלגולי חיים


%d בלוגרים אהבו את זה: