ועד אז

 

ועד אז – –
אולי נהיה כבר זקנים
ובלים
ופצועים
ואכולי זכרונות
ובעינינו יקוד מבט בוער
ומשוגע
מתשוקות בנות נצח גלגולי חיים – –
התוכל להכיל את כאביי?
למצוא את שפיותי?
הייתי אז שכבה גיאולוגית אחת,
אבל עד שניפגש
יהיה עליך לשחזר אותי
מתוך שבריי.
אבוא אליך
ובידי שעון חולנו העצוב
קח אותנו
עד הגרגר האחרון.

 

 

 

10 Responses to “ועד אז”


  1. 1 טלי 10/03/2009 ב- 18:37

    צימררת אותי מיה. ככה, באמצע הערב.
    נפל עליי השיר הזה במקום מאוד מדויק בחיי.

  2. 2 יעל 10/03/2009 ב- 19:17

    איזה יופי של משפט.

    ואגב, זה לאדם? לאל? שמה של הקטגוריה מעלה תהיות

  3. 3 אסתי 10/03/2009 ב- 20:24

    אבל עד שניפגש
    יהיה עליך לשחזר אותי
    מתוך שבריי.

    הקסם המדוייק והמופלא הזה שיש לשיר כשהוא טוב
    פי אלף מכל פרוזה.
    נפלא.

  4. 4 xman 11/03/2009 ב- 07:51

    יפהפה.

    מצטרף לשאלה – אדם או אל?
    מניח שאדם?

  5. 5 ירון של 11/03/2009 ב- 09:47

    את אהבה בימי כולרה של מרקס. זוג האוהבים שחיכה עשרות שנים כדי להיפגש שוב. גם הם הגיעו זה אל זו עם שכבות גיאולוגיות רבות ועודפות אחרי שפעם היו שכבה אחת.

  6. 6 מיה 11/03/2009 ב- 17:31

    טלי, אסתי, xman – תודה

    וליעל – השיר נכתב עבור אדם. אם כי לקטגוריה הזאת אביא גם שירי געגועים עזים לאל. וכמה תמונות גם.

    ולירון – תודה על האסוציאציה

  7. 7 פז 11/03/2009 ב- 18:33

    הינך אי של רגש טהור
    של מים זכים ונחושים
    בלב המרחבים היבשים

  8. 8 מיה 12/03/2009 ב- 22:55

    תודה פז 🙂

    בעצמך כתבת שירה

    נהנית לחשוב על עצמי כאי של מים. זו בהחלט תפישה עצמית מרעננת!

  9. 9 עופר 13/03/2009 ב- 15:00

    עצוב אבל עם תקווה.

    הצליח לחדור ללב שלי.

    אולי כי גם אני במצפים ליום ההוא

    ולהילקח עד הגרגר האחרון של שעון החול

    אהבה ללא פשרות

  10. 10 לאה הנדלסמן 13/03/2009 ב- 23:34

    ועד אז…
    זה לא כל כך עצוב להיות "זקנה" מה גם שאין מרגישים כך


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




מיה טבת דיין

חוקרת מחשבה ותרבות בהודו, מלמדת באוניברסיטת תל אביב, סופרת.

הזן את כתובת הדוא"ל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות בדוא"ל.

הספר שלי

2011, כנרת, זמורה-ביתן

קאסטות

גלגולי חיים


%d בלוגרים אהבו את זה: